ראשי מידע לביקור תערוכות חינוך והדרכה אירועים English
מוזיאוני רמת גן כרטיסים
המוזיאון לאמנות רוסית

אודסה. זמן ומשמעות

התערוכה מפגישה בין הצלם איליה גרשברג ואמנית הטקסטיל סאשה סטויאנוב ומציעה דיאלוג מרתק בין יצירותיהם של אמנים ילידי אודסה, בצל המלחמה באוקראינה. לצד עבודותיהם של גרשברג וסטויאנוב, יוקרנו בתערוכה קטעים מתוך "להתראות בנים" סרטו של הבמאי מיכאיל קאליק, שצולם בחלקו באודסה. כל היצירות בתערוכה נוצרו לפני פרוץ המלחמה באוקראינה, אך הן מהדהדות את אירועי התקופה הנוכחית. הרעיון לקיום התערוכה נולד אצל אוצרת התערוכה לסיה וויסקון, זמן לא רב לאחר פלישת רוסיה לאוקראינה והיא מהווה הומאז' לאודסה.

 

התצלומים של איליה גרשברג המוצגים בתערוכה צולמו ברובם בימי "ההפשרה" של עידן חרוּשְׁצ'וֹב, בסוף שנות ה- 50, ובשנות ה-60. אודסה נראית בהם רומנטית ותמימה, משעשעת ונוגה, מהורהרת, יומיומית – רבת־פנים כמו החיים עצמם. לא הנרטיב הוא העיקר כאן אלא הדימויים, האווירה, רוח הזמן. התצלומים משקפים את השקפת העולם של "ההפשרה", על התקוות התמימות והאמונה בעתיד טוב יותר, על העניין שלה בחיי הפרט.

 

עבודות הטקסטיל של סאשה סטויאנוב נוצרו מאוחר יותר, בישראל, בשנות האלפיים.

ביצירותיה המונומנטאליות המוצגות בתערוכה, ארוגים יחדיו סיפורה האישי וזיכרונותיה על האנשים הקרובים לה ועל ביתה באודסה. השכלתה התיאטרלית של האמנית והעניין הוותיק שלה בצילום השפיעו על הבחירות הרעיוניות והסגנוניות ביצירותיה. ביצירותיה סטויאנוב פונה לדימויים ארכיטיפיים אוניברסליים. היא יוצרת הזרה של הדמויות והעצמים הממשיים, מוציאה אותם מהתבנית המוכרת ומעניקה להם משמעויות מטאפוריות הקשורות לנושאים של חיים, מוות, זיכרון וגורל.

 

סרטו של הבמאי מיכאיל קאליק, "להתראות בנים" (1964), שצולם בחלקו באודסה, הוא יצירה לירית רבת רבדים, בעלת הקשרים עכשוויים. הסרט מתבסס ביסודו על סיפור כמעט נטול עלילה שבמרכזו ידידות ונעורים חסרי דאגות של שלושה חברים, שמסיימים את בית הספר ערב פרוץ מלחמת העולם השנייה. הם חולמים על העתיד ואינם יודעים שבמהרה תחולל המלחמה מהפך טראגי בחייהם ותהרוס אותם.

 

התערוכה ממחיזה את הזיקות ויחסי הגומלין בין שלושה יוצרים שחוט מקשר ביניהם. כל היצירות בה מנהלות דו־שיח עם זמננו שלנו, באופן שמוסיף להן קונוטציות חדשות ומגדיל את מרחב המשמעויות שלהן. בה בעת היא מציעה מבט הגותי, חוצה זמנים ומרובד על אודסה כעיר וכמרחב פואטי ואלגורי. בה בעת, היא מציפה שאלות בעלות מימד אוניברסאלי על המצב האנושי.


סאשה סטויאנוב, תפילה, 2008.
אריגת יד, צמר, סיסל, משי, 718X181


איליה גרשברג.
מתוך הסדרה "חופי אודסה", שנות ה־60 של המאה העשרים


איליה גרשברג.
מתוך הסדרה "חופי אודסה", שנות ה־60 של המאה העשרים


איליה גרשברג.
ספינות על הים השחור, שנות ה־60 של המאה העשרים


איליה גרשברג, תערוכת קיר, אודסה, 1967.
מתוך הסדרה "ציירים נון־קונפורמיסטיים אודסאים"


סאשה סטויאנוב, מתוך הסדרה "המחכים", 2016–2017.
אריגת יד, צמר, סיסל, משי, 235X205

 

איליה גרשברג │ סאשה סטויאנוב │ מיכאיל קאליק

אוצרת:
לסיה וויסקון
פתיחה:
יום חמישי, 1 בדצמבר, 2022
נעילה:
1 באפריל, 2023



לוגוטייפ מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית לוגוטייפ מוזיאון רמת גן לאמנות ישראלית