חדרי חושך הם המקומות, שאותם מבקשת איריס נשר להאיר: חדרים חשוכים של אנשים מוארים. רק בחדר החושך, שהפך עם הזמן ממקום למושג, מתגלה בפני הצלם הדימוי המצולם. שם, לראשונה, מגיח הדימוי לעולם. מתוך החושך עולה וצף הדימוי, שעד אותו רגע נראה אך ורק מבעד לעדשה. זאת ועוד, בחדר החושך הופך הדימוי המצולם מנגטיב לפוזיטיב, מדבר-מה לא ברור למשהו ברור ומוחלט. רק בחדר החושך הופך הדימוי למציאות, ושם, בחשכה, מתגלָה האמת.
